שבת בבוקר

  שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, אֱלֹקִים וַאֲנִי בָּרֶכֶב.   מְכוֹנִית אַחַת הֲזוּיָה עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, לִרְחוֹבוֹת.   בַּנּוֹף הַנֶּחְפָּז אֲחוֹרַנִּית אֲנִי קוֹלֵט רְמָזִים שֶׁל סַגְרִיר מְאֻפָּק, צִפֳּרֵי חֹרֶף רִאשׁוֹנוֹת.   אֲנִי מַעֲבִיר מַהֲלָךְ כְּאוֹחֵז בְּיָדוֹ שֶׁל אֱלֹקִים, חָשׁ אֵיךְ הַלֵּב מֵחִישׁ מְרוּצָתוֹ.